שולחנות חוץ ישנם למכביר מעץ לסוגיו השונים או מאלומיניום אלחלד, אבל כמה פעמים יצא לכם לראות שולחן מבטון? כמה פעמים זכיתם לראות שבמרכזו יש מגרעת המיועדת להבערת אש כמו של מדורה? לא הרבה, אנו מניחים? ההמצאה האמריקאית הוותיקה, שזכתה לשם Firepit היא פתרון הדלקת המדורות של העתיד. במקום מדורת ל"ג בעומר על הקרקע, מדליקים על משטח שולחני המיועד לבעירה באמצעות גז. המשטח נדלק ומקבל צורה של להבות מדורה קטנות ומבוקרות. הכיבוי נעשה באמצעות סגירת ברז הגז בשילוב עם מעט פעולות ידניות. בדרך זו ניתן להגיע בקלות למצב של אש בוערת וגם לכבותה והכל באופן 100% מבוקר.

השולחן עשוי מפלטת בטון שנבנתה באמצעות שבלונה מחומר קשיח (למשל עץ). בגמר יציקת הבטון, ולאחר הייבוש, היצרנים פותחים את העץ באמצעות שחרור הברגים שלו, סותמים את החורים שהם יצרו על משטח הבטון החדש ובכך הם בנו משטח בטון שניתן להשתמש בו. צורתו היא צורת מסגרת תמונה ובמרכז תודלק האש. בסיס השולחן עשוי מאלומיניום דק המשמש לבניית שולחנות ועטוף בבריקים או חיפויי אבן המודבקים ומוברגים אליו. על גבי הבסיס מתבצעת הדבקת והברגת משטח הבעירה מהבטון וזהו שולחן החוץ שלכם שמוקדש כל כולו להבערת אש.

עיצובו של השולחן מבוסס בעיקרו על ראשו, כלומר על החלק שמשמש לבעירה. החלק הזה יכול להיצבע בכל מיני צבעים ולהיות מגובש בכל מיני מרקמים, מהחלק ביותר ועד הכי מגורען. להפתעתכם, הדבר לא נקרע לאחר שלב ייצור הבטון לא במהלכו. כאשר צובעים בטון, זה נראה כמו קיר שצבעו אותו בלבן: משטח ועליו צבע. אבל כאשר מערבבים את הצבע עם הבטון הרטוב, הוא חלק אינטגרלי מהבטון והוא מקבל מראה שיותר דומה לאריח שיש רצפתי אחיד ומהודר. לכן, שום שולחן לא צבוע, אלא מוכן מהצבעים שאתם, כלקוחות, מבקשים ומוגש לכם כשאותו גוון נראה שלם על השולחן ולא שכבת צבע נוספת. כך נראים גם הבריקים שמודבקים על זרועות האלומיניום התחתונות שמחזיקות את פלטת הבעירה.

השולחן מתופעל כמו כל שלחן אחר. ניתן להביא כסאות ולשבת סביבו, להישען עליו וליהנות מהמיני-מדורה שבוערת במרכזו. זו המשמעות של שולחן אש Firepit וכך האמריקאים עורכים קומזיצים כבר לא מעט שנים. עכשיו תורכם!